מיקרו-קופי כמקצוע

למי זה מתאים, איך מתחילים, ואיך משיגים לקוחות. קבלו תכנית עבודה להשתלבות בשוק המיקרו-קופי. מחכים לכם!

"אני כותבת כבר שנים לאתרי אינטרנט ולמדיה החברתית, ורציתי לדעת איך נכנסים לתחום המיקרו-קופי", כך כתבה לי זוהר אחרי ששמעה הרצאה שלי. ומישהו אחר כתב: "אני מאפיין חוויית משתמש והרבה פעמים כתבתי גם את המיקרו-קופי, והלקוחות אהבו. את חושבת שכדאי לי להציע מיקרו-קופי כמוצר נוסף?"

בשנה האחרונה אני מקבלת מיילים כאלה לעתים קרובות, וכבר הרבה זמן רציתי לכתוב מדריך ממצה בעניין (יש לי קטע עם לכתוב מדריכים, אני ערה לזה). בכל מקרה, בסוף אכן ישבתי וכתבתי מדריך לכל מי שרוצה לדעת במה זה כרוך להיות כותבי מיקרו-קופי והאם זה בכלל אפשרי.

אבל לפני הכול, אני שמחה לספר שזרם הארגונים שצריכים מיקרו-קופי ומוכנים לשלם עליו – הולך ומתגבר בהתמדה, ולכן להיצע הזה של כותבי מיקרו-קופי (שהוא ממש זערורי, אבל גם ממש קיים) – יש ביקוש ויש שוק.

אז כן, אני ממליצה להיכנס לתחום. וכן, כדאי מאוד להציע כתיבת מיקרו-קופי כמוצר משלים לחוויית משתמש או למוצרי תוכן אחרים. ויפה שעה אחת קודם!

רגע, זה לא תירוץ לעזוב את הדיי-ג'וב שלכם ולסמוך כבר מחר רק על מיקרו-קופי, כי השוק שמבין את הערך העצום שלו נמצא עדיין בשלבי התהוות. אני ממליצה להתחיל בהדרגה, צעד אחרי צעד, ובדגש על להתחיל. כי אלה שיתחילו עכשיו יהיו בין הוותיקים והמנוסים בתחום בעוד שנה ואפילו פחות.

שנתחיל? הנה השלבים שכדאי לעבור:

1. בחנו את עצמכם: האם אתם מתאימים?

כותבי מיקרו-קופי צריכים את שלושת הכישורים הבאים:

א. גישה מעולה לתוכן. לא פחות מזה

כתיבת מיקרו-קופי דורשת כישרון לכתוב בחדות ובקלות, להיכנס לנעליים של קוראים מגוונים ולהתאים להם את הטקסט, להבין מותגים כדי לכתוב בשמם, לבחור ולברור מילים בדיוק רב, להיות יצירתיים ולהתאים את סגנון הכתיבה לכל ממשק ולכל סיטואציה. כותבי מיקרו-קופי הם בראש ובראשונה כותבי תוכן, ורק אחר כך כל השאר.

ב. נטייה טכנולוגית מובהקת, שלא לומר חיבה יתרה לממשקים

כשהתחלתי לכתוב מיקרו-קופי לא ידעתי מה זה UX, אבל הייתי משתמשת מודעת מאוד שמתעצבנת על ממשקים גרועים ומעריכה מאוד ממשקים שהקלו עליי או ריגשו אותי. לכן, גם אם אתם לא יודעים עכשיו מה עושה דרופ-דאון ואיך נראה טול-טיפ, זה לא צריך למנוע מכם להיכנס לתחום. אבל ברגע שתיכנסו, אל תתביישו: תשאלו על כל דבר קטן שאתם לא מבינים ותקשיבו טוב-טוב למה שאומרים סביבכם, עד שתלמדו את השפה ואת עקרונות היסוד. אם טכנולוגיה מדליקה אתכם, זה יקרה מהר.

ג. יחסי אנוש מעולים

מיקרו-קופי יכול להיכתב בכל מיני שלבים בתהליך הקמת הממשק ובשביל כל מיני סוגים של ארגונים. לכן הכתיבה כרוכה בקשר ובפגישות עם מגוון טיפוסים: יזמים, מנהלי פרויקטים ומוצר, מאפייני UX, כותבי תוכן, מנהלי שיווק ודיגיטל, מפתחים, מנכ"לים, מה לא. לפעמים המיקרו-קופי נקלע לאש צולבת בין המחלקות, ואנחנו נדרשים להיות שירותיים מצד אחד ולהציב גבולות ברורים מצד שני (כשתתבקשו לכתוב את אותו המסך שלוש פעמים כי אין תקשורת בין הפיתוח ל-UX, תבינו למה אני מתכוונת). בקיצור – צריך לאהוב גם אנשים, לא רק ממשקים, ולדעת להסתדר איתם.

לא צריך לדעת הכול, ואפילו לא את הרוב, לפני שנכנסים לתחום.

אם ממשקים חדשים מרגשים אתכם ואתם עונים על שאר התנאים – שווה לבדוק את זה

2. החליטו: שכירים או עצמאים?

בגוגל יש תפקיד שנקרא UX writer, שזה בעצם כתיבת מיקרו-קופי, אבל בעולם האמיתי, אם תרצו לכתוב מיקרו-קופי כשכירים תצטרכו להשתלב בדרך כלל במחלקת שיווק או דיגיטל או משהו בסגנון, בתפקיד שבו תכתבו גם תכנים אחרים. זה יהיה כנראה בחברה גדולה בעלת מערך דיגיטל מתעדכן ומתפתח, כך שתעסקו רוב הזמן בעולם תוכן אחיד פחות או יותר. אני לא מכירה עדיין סוכנויות UX או דיגיטל שמעסיקות כותבי מיקרו-קופי בהגדרה, כלומר שמתאפשר לכתוב במסגרתם לפרויקטים מגוונים, אבל אני מקווה שגם זה יקרה בקרוב (ואם אתם מכירים – ספרו לי). בקיצור, אם אתם רוצים לעבוד כשכירים – פנו למחלקות שיווק ודיגיטל.

אבל השוק הזה צריך פרילאנסרים. רבות מהחברות שצריכות מיקרו-קופי רוצות אותו לקראת השקה של אתר, אפליקציה או פיצ'ר, כלומר לפרויקט אחד קטנטן של יומיים או לפרויקט אחד ענקי של כמה חודשים, ואחר כך – ביוש. לכן הן צריכות כותבים שישתלבו לתקופה קצרה וימשיכו הלאה למקום אחר. בעיניי זה נפלא לעבור בין תחומים ולהתנסות במגוון ממשקים, אבל לא כל אחד ואחת בנויים לנהל עסק עצמאי.

לא אכנס כאן לשאלה איך יודעים אם אתם מתאימים להיות עצמאים, רק אגיד שהיא בהחלט ראויה להישאל לפני שפותחים תיק במע"מ, וגם אפנה אתכם לשאלון החביב הזה. לא חייבים ממש למלא אותו, אבל הוא ממצה ומעניין, ובהחלט כדאי לייחד זמן מחשבה לכל כיוון שעולה משאלותיו.

יפה, נכון? ובכן, ככה *לא* נראים חיים של עצמאית.

האם זה באמת מתאים לך?

3. תלמדו כל מה שאפשר

מיקרו-קופי הוא לא (רק) עניין של אינטואיציה. הוא משלב כמה תחומי ידע – שיווק, מיתוג, תוכן, חוויית משתמש, פסיכולוגיה, אסטרטגיה עסקית ועוד – וצריך להתחיל להבין בהם. למה? כדי לכתוב מיקרו-קופי טוב וחכם יותר, כדי לדבר עם כל אנשי הצוות בשפתם, וגם כדי שכשלקוחה תשאל למה כתבתם כך ולא אחרת, תהיה לכם תשובה טובה שהיא לא רק תחושת הבטן שלכם.

בקרוב אעלה רשימת מקורות שאני ממליצה לקרוא ואעדכן כאן לינק, אבל אל תחכו: תתחילו לקרוא על שגיאות, על כפתורים, על שומרי מקום, על כל רכיב ורכיב במיקרו-קופי. יש לא מעט מאמרים טובים ברשת, ותוכלו לראות בהם גם צילומי מסך רבים ומגוונים. אני ממליצה שלא לחפש רק את המונח מיקרו-קופי (באנגלית או בעברית), כי רוב הכותבים בתחום עדיין לא משתמשים בו, והוא יביא אתכם בעיקר למאמרי מבוא משעממים. פשוט תגגלו כל רכיב בנפרד ותתחילו לקרוא.

אם אתם רוצים לקרוא הכול במרוכז, או שנוח לכם יותר לקרוא בעברית, קראו את הספר שלי, מיקרו-קופי: המדריך המלא. הוא מבוסס הן על ניסיון בשטח והן על ידע תיאורטי, ועובר במסודר רכיב-רכיב על כל משמעויותיו והדגשים שלו כדי שתוכלו ליישם מיד.

אני מעבירה גם סדנאות מיקרו-קופי של יום מלא, ואומרים שהן סופר-מעניינות.

בשביל העדכון השוטף, הצטרפו לקבוצה שלנו בפייס, מיקרו-קופי: כותבים UX, שכל יום לומדים בה דברים חדשים על מגוון רחב מאוד של צילומי מסך.

מתוך קבוצת הפייסבוק "מיקרו-קופי: כותבים UX". לומדים בה המון. אם אתם עדיין לא שם – תצטרפו!

לא משנה באיזו דרך תבחרו ללמוד – העיקר שתתחילו לכתוב מיקרו-קופי כשכבר יש לכם היכרות גם עם התמונה הרחבה של הממשק (בעיקר מטרות אסטרטגיות וחוויית משתמש) וגם עם הפרטים הקטנים שלו (למשל, מה כותבים מעל לשדה, בתוכו או לידו ולמה).

4. פשוט תתחילו. כתבו מיקרו-קופי לממשקים אמיתיים

בשביל ההתנסות ובשביל שיהיו באמתחתכם שניים-שלושה אתרים או אפליקציות שתוכלו להראות ללקוחות פוטנציאליים – פנו לחברים שלכם שיש להם ממשקים (זו יכולה להיות חברה שלכם שהיא יועצת הנקה או חבר שלכם הקונדיטור), או לעמותות שמדברות אל לבכם, או לסטארט-אפ מדליק (ולא סודי, מיד אסביר למה) או לחברה עסקית שבאמת מעניין אתכם להכיר ולהתנסות באמצעותה – והציעו לכתוב להם מיקרו-קופי חינם או בתשלום סמלי מאוד. זה יהיה תיק העבודות הראשוני שלכם, שתוכלו להפנות אליו דרך לינקים או להראות צילומי מסך.

טיפ: אם האתרים או האפליקציות שכתבתם עוד לא עלו לאוויר, דאגו לשמור צילומי מסך של המיקרו-קופי שכתבתם להם. כמובן, קבלו אישור מבעליהם לצלם מסכים ולהראות ללקוחות אחרים. כדאי אפילו להבהיר את זה מראש, לפני תחילת העבודה, כדי לוודא שהפרויקט לא סודי.

אוקיי, רכשתם ידע תיאורטי וגם יישמתם אותו בשניים-שלושה אתרים או אפליקציות – עכשיו יוצאים השוקה.

5. תפתחו עסק

אם בחרתם בנתיב העצמאים ועוד אין לכם עסק רשום – זה הזמן לפתוח אותו. יש שלל מדריכים ברשת לעניין הזה.

אני מציעה שלא לחכות ללקוח הראשון כדי לפתוח עסק, אלא פשוט לפתוח. זה קטע חצי-פסיכולוגי-חצי-הישרדותי שעובד מצוין. כל עוד לא יהיה לכם עסק – אתם תהיו מהוססים ותמנעו בעצמכם את הגעת הלקוחות. ברגע שיהיה לכם עסק – אתם תהיו רציניים יותר ויבואו לקוחות. אין כאן שום דבר מיסטי, זו הפסיכולוגיה שלנו.

בגדול, זה פשוט מאוד לפתוח עסק ואל תיתנו לאף אחד להבהיל אתכם – בירוקרטיה בסיסית של כמה שעות וזה מאחוריכם.

6. הקימו אתר פשוט ובסיסי לעצמכם

ב-WIX (ממליצה בחום!) או בוורדפרס, חינמי או מהביוקר, לא משנה, העיקר שתהיה לכם כתובת לכתוב על כרטיס הביקור ולהפנות אליה לקוחות פוטנציאליים.

אם כבר יש לכם אתר לשירותים אחרים בתחומי התוכן או ה-UX, הוסיפו לשונית למוצר החדש והמרגש – מיקרו-קופי.

אם אתם רק מקימים את העסק, הכינו לוגו הכי פשוט שיש (אפילו ב-fiverr או במחולל אוטומטי – ושלא יהרגו אותי המעצבים, אבל בשביל התחלה זה לגמרי מספיק) והעמידו על הרגליים אתר בסיסי מאוד: עמוד בית שמסביר מה זה מיקרו-קופי ולמה הוא כל כך חשוב, עמוד על השירות/ים שאתם נותנים, תיק עבודות או רשימת לקוחות, וכמובן עמוד אודות. כדאי לשים בו תמונה ולכתוב כמה אתם מוכשרים וכמה ניסיון יש לכם. העידו על עיסתכם, אל תתביישו!

זה הלוגו האוטומטי ש-Tailor Brand עיצב לנמלה. לא משתווה לדבר האמיתי (ותודה לסטודיו Curly Black), אבל לגמרי מספיק לעסק קטן בתחילת דרכו.

תראו את האתר שהקימה לעצמה הדר ביסמוט ב-WIX.

אני ממליצה בחום להכין גם כרטיסי ביקור הארד-קופי, כאלה שנותנים ביד כשנפגשים. גם את זה אפשר לעשות בהשקעה מזערית ממש של 150 ש"ח. עצם ההימצאות של כרטיס ביקור בתיק שלכם כבר תגרום לכם ללכת טיפה יותר זקוף, והאמת היא שפשוט מבקשים אותם המון! כדאי לכם.

7. תמצאו לקוחות חדשים

אל תחכו שיפנו אליכם, תיזמו פניות בעצמכם. הסטודיו שלי, נמלה, התחיל עם לקוחות שאני יזמתי את הפנייה אליהם, ולקח זמן עד שהמצב התהפך. אז איך מתחילים?

א. עברו על כל רשימת החברים שלכם בפייס ובטלפון, תמצאו כאלה שעובדים בדיגיטל כלשהו – עצמאים או שכירים, בסטארט-אפים או בקורפורייט, בעמותות או בסוכנויות – ודברו איתם. ספרו להם מה אתם עושים, אם צריך להסביר מה זה מיקרו-קופי אתם מוזמנים להפנות לסרטונים שהכנתי או אפילו טוב יותר – הכינו סרטונים בעצמכם! תגידו להם בפירוש שאתם רוצים לכתוב מיקרו-קופי ותשאלו למי רלוונטי לפנות בחברה שלהם.

ב. פנו בעצמכם ישירות ללקוחות שאתם רוצים לעבוד איתם. מצאתם אתר או אפליקציה עם פוטנציאל אבל עם מיקרו-קופי גרוע שהורג אותם? שלחו מייל מנומס עם כמה הצעות מעניינות למיקרו-קופי שיציל את המצב או לפחות ירענן אותו. תנו קישור לאתר שלכם (מבינים עכשיו למה פשוט חייבים אתר?) ותגידו שתשמחו לתת הצעת מחיר לכתיבת מיקרו-קופי לאתר או לאפליקציה שלהם. מתוך כל כמה עשרות מיילים שתשלחו – יהיה לכם לקוח אחד, וזה מעולה! אל תתייאשו, ותמיד תזכרו שעדיף לשלוח עוד 20 מיילים ללקוחות פוטנציאליים מאשר לראות טלוויזיה. שלחו לחמכם ובמרץ.

ג. ספרו לכל החברים שלכם מה אתם עושים ושתפו את האתר החדש שלכם, כדי שידעו להפנות אליכם לקוחות אם הם נתקלים במשהו רלוונטי.

מי צריך נטוורקינג? אצל חברות שלך נמצא אוצר קשרים מדהים,

רק צריך לספר להן מה את עושה ולשאול את מי הן מכירות

אחרי שיהיו לכם כבר כמה לקוחות, יתחיל לפעול גם הטריק הזה של מפה-לאוזן, and the rest will follow.

ועד אז – פשוט תתחילו לכתוב!

בהצלחה :)

כנרת